לקראת הגמר/עידו מוריה:

נובאק ורוג'ר. רוג'ר ונובאק. לא היינו יכולים לבחור מספרי אחד ושתיים טובים יותר לא רק לטניס אלא לכל ספורט.

– – –

בלי שום קשר לתוצאה הלילה, הטורניר השנה היה ענק בכל קטגוריה והביא לנו את הסארינה סלאם השני ואת אהובת ליבי מרטינה היגינס כאלופת זוגות (!!). בנוסף, גאבינה מוגורוזה עשתה את הפריצה שלה והראתה לעצמה שהיא לא פחות טובה מסארינה. קווין אנדרסון נתן את משחק חייו. פדרר המאסטרו. יונתן ארליך הישראלי הגיע לחצי גמר זוגות, ורשארד גאסקט מראה את הפוטנציאל העצום שיש בטאץ' שלו.

הנה חמשת הגדולים שאני משאיר את מקום ראשון להלילה:

ריצ'ארד גאסקט נגד סטן דה מן:

רוג'ר נגד מארי:

הגביע של הינגיס:

ראסטה בראון VS ראפא נאדאל.

ואיזה משחק צפוי לנו הערב!

*

המורשת של סרינה/רועי ויינברג:

אתמול סרינה זכתה בווימבלדון, והשלימה את הסרינה סלאם-לקחה 4 גרנד סלאמס ברציפות. לא רק שזה נדיר, היא הטניסאית הראשונה שעשתה את זה פעמיים בתקופה המודרנית (גם רוד לייבר עשה את זה, אבל ב-1962 ו-1969).

לצד שני ה"סרינה סלאם", היא לקחה עוד 13 גרנד סלאמס, וזה מספיק כדי לשים אותה במרחק טורניר אחד משטפי גראף, והמקום הגבוה ביותר בתקופה המודרנית מבחינת כמות הגרנד סלאמס בהיסטוריה.

מה שמדהים בכל הסיפור הזה הוא שהיא עושה את הכל בגיל 33, גיל מבוגר לטניסאית. היא לקחה את הסרינה סלאם הקודם בגיל 21, וגראף לקחה את שלה בגיל 19. בגיל כזה, היא הדומיננטית ביותר בסבב, בהפרש ענק מכל האחרות. היו כאלה שהשוו אותה לביל ראסל (ביניהם רונן דורפן, שכתב כי היא צריכה לקבל את הקרדיט שראסל מקבל היום מבחינת "הגדול ביותר" כשזה מגיע לפרסים, MVP גמר ושות'), אבל היא יותר מזכירה את מייקל ג'ורדן של 1996-1998.

גם ג'ורדן של 1996 עד 1998 זכה ב-3 תארים ברציפות (ו-3 MVP גמר) בגיל מבוגר, אבל סביבו היה ארגון שלם וצוות מסייע חזק מאוד. לסרינה אין פיפן, קוקוץ', הרפר, רודמן. אין לה אפילו ג'אד בוצ'לר. היא עושה את זה בספורט יחידני, וזה מספיק בשביל להכתיר אותה כטניסאית הנשים הגדולה בכל הזמנים, וכאחת הספורטאיות הגדולות ביותר-באותה שורה עם ג'ורדן, פלה, קרל לואיס, עלי, וגם פלפס ופדרר.